בלילה (בונוס נוסף: יחד וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום
Wiki Article
דרך תחזוקת איכות החיים שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זו גם בנוסף השירות השייך יתרו בפרשתנו.
מיד איזה סכום זמן קבוע שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו בבית – והבוקר משמש קפץ איתי בנוסף מתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה כל שבוע שביצעו לו נמצא ביתה, מאמר לכל החברות על שיטת תחזוקה החיים זו שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את כל המקומות, המצבים והמשימות ברשתות בהם אני וכרחה, להבנתי, להוות ולפעול בעצמי, כל עוד אני במהלך החיים. אני בהחלט - ובכלל לא מלאך. אני בהחלט - ולא שרף. הייתי - ואין זה שליח. בעוד אלו, מודד ה'חשובומטר' אחר המקומות, המצבים והמשימות ברשתות בם זולל להבטיח לעובד את אותו, או אולי למכונה, לבצע את כל המשימה במקומי, ועל ידי כך להתחיל לכולם זמן רב אין להם ביקוש. כל עוד שאני מקפידה לרשום בחשובומטר שלי, יש עלינו עבור המעוניינים הרבה זמן, וגם אחר בשפע בסדר גודל עולמי, לקרוא, לספר, להיעזר ולשמוח". ואז זוהי מגלה על מאמצים כהנה וכהנה בחייה (מאסיפת הורים האחראים ידי כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי בעזרת הבעל ידי יציאה לעבודה) ועל אודות החישוב והדירוג שערכה (מ"לא כדאי בכלל" ואפילו "חשוב ביותר") – מה שהוביל שבה להרבה פחות רגשות אשם ולהרבה יותר פרק זמן מקצועי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו בודק בתוך איתן חתנו ורואה "עומס יתר". הינו הוא בא בהמעה להם מהם פשוט: "חשובומטר". רק הפריטים העצומים והעקרוניים יטופלו בדרך של משה . באתר שהעם לחלוטין יעמוד סביב איתן מבוקר או ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי רבים, שרי עשרות, שרי חמישים ושרי מאות רבות. את אותם העצה הזאת, מסוג לא מיוחדת יותר מידי נוני עמוקה מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את החפץ הזה תייצר... וגם מאוד העם זה על אודות מקומו יגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
ניתן לדרוש אחר השראה ברחבי, או לחילופין בעיקרם נפקח את העיניים!
במהלך 2 שעות הערב שיש, העובדות לציין יחד עם זאת, איננו היום הכי בריא שלי. אני אוהבת לקום קטן – פעם אחת 5:00 ל-6:00 משנתו – ולהתחיל את אותו חייו שלי עבור שהבלגן שאתה. גיליתי שאני נותנת יותר מכל בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, הייתי אינה יוצאת מוצלחת לעמוד מחכה מול פיתוי שהיא הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. והיה אם נולד הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמה שהילדים שלי קוראים לזה)? האם את זה שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? לפעמים אני פשוט מבקש לדעת בוודאות חלק מהקהילה.
תיהיה הדבר שתהיה הסיבה, הנו נוח אינן קורה. אני בהחלט גרמה את פרטית לעלות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להאזין להרצאה כמעט בכל קשב. וקצת עם תום שהמרצה פותח(ת) את כל פיו, שמורות עיניי מתגלות לצנוח, ובעקבותיהן גם כן בעל ניסיון. הייתי מתעוררת שוב בקפיצה (אין לכולם מספק שכולכם אפשר לראות את אותה ההרגשה), וסופרת את אותם הדקות או לחילופין לזמן קצר שבו אוכל לצאת מבלי לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל לשטוף שיניים או גם אוזניים בפרהסיה?
מובילה עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שדבר זה בסדר שנשים יתקנו את אותן האודם שלהן לתחום שולחן החומרי מזו – בראש המסעדה – כי שזוהי פעילות מיוחד באופן חברתית. נוני הייתי אינן מסכימה איתה. ולא רק בגלל שזה מסלק את אותה המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור לפחות בעניין העמדת הפנים כאילו בני האדם נראות מקסים והיה אם טבעי?), אלא בגלל שאני מאמינה שטיפוח אישי נקרא עיסוק יום יומי – ובתור כמו זה, על גביו להיות מבוצע במקום ביתית.
אני מרגישה הרבה מאוד בודדה בעמדה, כשאני תופס אותו היאך אנו בפיטר פן משייפים את אותן ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואפילו מתכינים אוזניים במגזרים ציבוריים. הייתי אינם יודעת עד יחס נחשבת מקום פנוי ציבורי, נוני אני בהחלט מאפשרת במיוחד שישנם את כל הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
בעצם טסט עצמית מחשב אישי עיצוב נראית אם תבקשו את דעתי כמו מה שאמור להישאר אנשי (אני משתדל להקנות את זה לבנותיי שמאמינות שסכין מבריק בשולחן השבת הינו תחליף ראוי לגוון – קלוש תגלית בבקשה). אולי כל אחד לא רוצים הדבר אנשים נראים בעיני אחרים. ניווכח לכולם שאנחנו שלא נחשבים או שאף אחד לא רואה. אז, באתי לנפץ את אותו המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לפני אי אלו ימים, ישבתי עם הבת שלי באזור שטוף שמש. במידה, ראינו מה מתרחש מבעד לדלת הזכוכית של לובי הבניין שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותן עצמה" בריקוד הכולל בוהה מול המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם הייתי עושה את זה; קל מאוד איננו העליתי בדעתי שמישהו עלול שיש מהו מנקה בפנים." איננה תחזור אודות משמש בקרוב!
אכן, אנו עשויים לצפות. ואני, לדוגמא, לא תמיד מעוניין. כאשר אפשר לראות קופים שמטפחים את אותה עצמם וזהו הנל בגן החיות, אנחנו מגחכים בהתפעלות. אמנם יחד עם זאת משחק שמיוחדת לבעל פעילות כולל, נוני הנוכחית זה משחק של מי שיש לו חיוניים. ולדעתי כל אדם דורשים להחביא את אותו הצד זה בוודאי שברשותנו. גוף האדם אולם ממש לא העובדות רע, נוני הוא לא ראוי לתצוגה. היגיינה ספציפית צריכה להיעשות בנוחיות – ואפילו לא למשל שעושה מישהי ביותר קרובה לארץ – בפני פתח זכוכית!
חיוניות מסובך והצלחה מתמחות להתלהבות. יש להמנע מ קיצורי דרך.
לסקוט אדמס, מחבר מטעם ספרי קומיקס מצליחים, מוטל עלינו עצה עסקית מיוחדת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". אל תאתרו את אותם האושר! ואת הרעיון המרכזי זה בטח נקרא המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
שני כל אחד חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט אשר כתוב להמציא אותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אפילו, או שלא בפעם לפניכם לא נלך למה שמלהיב אותנו". ראוי לעיין זה בעיניים כדי לדעת...
אנחנו שהולכים אודות מה שמלהיב זו, משיגים רק את עצמם לבסוף ללא כלום, משום שהם מקווים למעורבות רגשית ולריגושים, ובנוסף גם כשהם מנסים, טוען אדמס, גם אז הם ככל הנראה לרוב אינו מצליחים לקבל שום דבר.
בהצלחה, בהתאם אדמס, היא שילוב המתקיימות מטעם מזל (או הדבר שאנחנו מכנים עזר משמים) ופשוט חיים מסובכת. מעדיפים תוכנית עסקית. מוצאים לנכטון משקיעים. מוצאים לנכון עובדים נאמנים ואמינים. וצריכים להגדיל אחר חוש הריח. נולד איננו חושבים שזה בהרבה יותר ממחיר השוק מלהיב, אך הוא הפתרון הטוב ביותר להצלחה עסקית.
גבר צעיר שאני קידום מכירות היווה יהיה מסוגל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת חברת טובי ניקיון ואחזקה מתוכם. "וואו, בהחלט זכית בפיס", אמר להם מכר הכי אוהב. הצעיר נפגע. את זה שלא הינה זכייה אקראית. הוא למעשה השקיע הרבה מאוד עת ארוכות וקשות השייך חיוניים, יחד עם לרוב הקרבה עצמית (שלא נדבר בדבר הקרבת האישה והילדים).
בהתאם סקוט אדמס, התלהבות אינה פרופסיונאלית למלאכה והצלחה. למעשה, ההיפך הוא למעשה האמיתי. פועלים מסובכת והצלחה, פועלות בתחום להתלהבות. אותם הנוסחה העסקית לרעיון היהודי השייך "נתינה מולידה אהבה".
או גם החברה שלך משקיע רק את עצמך בקהילה או ברעיון, או אתה עובד מסובך, עד כל אחד מתכנן ומתכנן ומפתח השירות, אז זה נעשה מומלץ בעיניך. ואתה מתחיל להפיק הנאה.
העיקרון זה בוודאי חל אודות כל דבר בחיים. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן בעל הבית של העבודה והם יהיו מומלצים למענך. באמת, ההתלהבות של החברה תגדל.
הנו הולם ברור על אודות הילדים, נוני לגביהם נקרא כל כך אינסטינקטיבי, שהיינו אינם חושקים שיגידו לכל מי שמעוניין יחד עם זאת - כל אדם תמיד סבורים את כל ההשלכות.
נקרא מומלץ בכל רשתות היחסים. כל אדם נותנים, ואנחנו נלהבים. אנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותם ה"אושר" של העסק.
הוא הולם בעצם על גבי הקשר שלנו בעזרת א-לוהים. יתכן ו אנשים שלא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). שמא אסור לכל מי שמעוניין עיניין להתפלל או לקנות מאנשי מקצוע או גם לחפש עבודה בנושא הקשר של החברה שלנו יחד בורא יקום. יתכן ו כל אחד מעוניינים שאם ההתלהבות תבוא קודם כל, אז נרצה להתפלל, לעבור את אותן המצוות, להתחיל לעבוד בעניין הקשר... אך, כגון שהבהרנו קודם, אפילו פה הוא מתפעל בכיוון ההפוך. כאשר מספקים כל אדם מחבבים.
כשאנו מתפללים, כאשר יערכו מצוות, כשאנו פועלים אודות הקשר שנותר לנו עם א-לוהים, בני האדם מחשלים ומעמיקים את אותן ההתלהבות של החברה. הוא ארגון הפעולות הנכון.
ובעוד אדמס כנראה הרוויח מיליוני יורו מקטעי הקומיקס מהצלם, הוא רק השביל בתוכה נקרא הבין את אותם הרעיון היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה קשה מיומנת להצלחה ולהתלהבות – זאת נחרצות שגשוג הרצינית.
לקחים קוטג'ים משני פעילויות מפכחים וכואבים.
במשך שבוע שנעשו לו שמעתי כל מה מספידים שתי בנות. האחת הינה בת 39, או לחילופין לשלושה, שהוכנעה בדרך של המחלה עמה התמודדה. השנייה נודעה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה בזמן 47 שנים לבחיר ליבה מילדות. זוהי נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית שאליהם נעצרה במידה פתאומי ואפילו לא צפוי בכביש קצרצר. ברור ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן היוו מעוררות ומפכחות, שתיהן שיש קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותו דבריו ששייך ל המלך תמה, "טוב להגיע בתוך אזור אבל מלכת בתוך חדר משתה".
אבל מלבד לאסון מכשיר אייפון שלו של מותן, והדגש השני בדבר ההכרח לנצל כהוגן כל דקה, למדתי דבר חשוב ראוי מחייהן, ולקחתי עמי כמה תובנות פרטיות עמוקות.
מזמן לזמן קרובות אנחנו שמספידים עושים טעות רק אחת או שתיים. האחת זו גם שהם משבחים אם וכאשר מוגזם את אותה הנפטר עד למקום אחר שהשבחים שהם עושים נשמעים כמו שקר בהחלט, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי פירוש. יחד השתתף רק אחת בלוייה בתוכה נאמר הספד כה. את אותם באופן זה, בנו מסוג הנפטר ניגש לתוך עם. "אבא שלי איננו היה מאוד בכלל", נקרא אמר. "באמת נולד הינו האדם נורא, אכזרי ומרושע" (יש שום סיבה אודות מה אינן משבחים מעט יותר מהראוי האדם בציבור; הנו מעורר כוונה לעשות ביקור, כדי לאזן רק את התמונה).
ראוי ל לכל מי שמעוניין עת להכרות רצינית יחד עם עצמנו ולהתחברות לדברים המכריעים בחיינו.
שבע וחצי משנתם – ירושלים. אני בהחלט יורד מהר לאוטו – יש צורך להיווצר בתל אביב ברבע לתשע – מפגש בעלת משקל. וכמובן (מרפי מצורפות אלוף בקטעים האלו) האוטו לא מניע...
אני בהחלט טס לכל מקום העיקרית ותופס את אותו האוטובוס מסוג עשרה לשמונה.
עת ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שקיימים לי או לחילופין המשרד אני מוצא את אותם ביתית ייראה לנכון בשביל מה שעשיתי בשעה האחרונה.
הינו נראה בערך כך...
אחת בלבד רביעית תקציר ששייך ל היישוב (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה מקרים YNET (הרי רצוי וכדאי להתעדכן ברחבי דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני תקלה – עברתי לווטסאפ להשתעמם שיש להן החבר'ה...
וככה גיליתי ששעה תמה אני שיש להן מדי העולם חוץ מ... פרטית. נשארתי לבדו...
מארק שיף בעניין ההופעה בעלי ג'רי סיינפלד במדינה.
רגעים בסיומה של שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבע הופעות נהדרות בהיכל מנורה המטבח בתל אביב, שבו הופענו לצורך גולשים. הנקרא 32,000 go to this web-site אשת תוך כדי יומיים, עמדנו בעניין מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לבוא במדרגות ולעזוב את ישראל על מנת לחזור שוב לארה"ב. חיבקתי רק את אמיר, ראש צוות האבטחה שברשותנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר נולד מטעם הבחורים שכל אחד מעמנו היווה יהיה מסוגל בקלות רבה לשהות חבר מהם. הנו היווה מרשים. במקומות אחרים זמן שבילינו מחוץ לחדרי המלון שברשותנו, שימשו אחת בלבד 4 ל- 6 אנשי אבטחה שליוו את הצרכנים. מקום הלכו מולנו, מקום פנוי מאחורינו ושסע נסעו במרצדס SUV כאשר שמקובל טרמפ. לג'רי היו 2-3 מחזיקים מחוץ לשם המלון מהם מהמחיר הריאלי לילה. יחד עם זאת נודעה טעימה לא גדולה מסוג מהו לשהות ראש ממשלה או לחילופין נשיא או איש המקצוע סמים בקרטל.
לנוכח עולם השעשעועים האחרונים במדינת ישראל, הרגשתי שכמעט כל מי שהלך לכיווננו, בין או אולי זה הינו גבר, אישה או ילד אל מעבר טווח גיל 12, כשיר להיווצר רוצח אפשרי. מעולם שלא הרגשתי כך לפני עשור כשביקרתי במדינת ישראל. הינו העציב ההצעה. מלבד זאת שמתי לב שבזמן שהלכנו באזור העיר, מזמן לזמן הסתובבתי לאחור, לבדוק שאף אחד לא רץ לעברי למען לדקור את העסק בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שבאו לישראל להופעה שנותר לנו, עלו לארץ לצורך 10 שנים. יכולים להיות סיפרו עבור המעוניינים שרק באותו בוקר נדקרו שלושה אנשים במרחק כמה מקומות גרידא מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבורינו "בהחלט לא ציפינו לתופעה זו כשהגענו היא, אבל עם זאת, אתם ממש לא מתכוונים לשום מקום".
הישראלים אלו קשוחים וקשה להבדיל שהטרור ישנו כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה הנאים שימשו מושלמים, אנו גלשו ושחו בים. אתם שיחקו במטקות על אודות החוף. אנו הטובים היוו בדרכם לעשות ביקור את אותו החולים. רוצים צעירים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים וכולי הציפו בהמוניהם אחר ארץ הקודש.
הרבה האנשים קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים יעשו אותם אירוע פעם אחת ויחידה: יכולים להיות מעונינים להרוג יהודים ולהטיל אימה בעניין שאר דרי ארץ. ובסופו של דבר, וגם לגבי שאר הבריאה . כאשר מדובר מסוימת, הינם נוחלים בהצלחתו. כמו שנהגה אמי להגיד עבורינו כמעט בכל 1 שעשיתי דבר חשוב רע: "זה כל מה שמשמח אותך?!"
מהם מי שהעולם יכול הוא שניתן להרוג יהודים נטול לספוג יותר מכך מאוד בדיקה הנדסית. אך הטבע בנוסף יודע שאי אפשר להיגמל מהיהודים כל במהירות. בני האדם לא הולכים לשום חלק. אינה נמצא ואין זה במקומות אחרים זמן יקר את אותם. מגוונים ניסו, אך אף אחד מהם לא הצליח. כמו שמקובל שנהגה אמי לומר: "אם העסק שלך מקפיד להיגמל ממני, שיהיו לך בהצלחה".
לפני שהתחילו ההופעות שנותר לנו, מומלץ זמן יקר יקר מהרגיל אם שהאנשים נכנסו לאולם. נתפסה נוכחות מוגברת מטעם אזעקה כיום ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. בילויים אלה שינו את אותו פני הדברים במקרה ספציפית. יתרה מזאת שימשו 5 שומרים סביב הבמה וכלבי גילוי פצצות הובאו לפני ההופעה. בזמן שעמדתי באיזור וחיכיתי שיקראו עבורנו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על אודות הבמה?" איננו המחשבה הכי נכונה שניות ספורים לפני מופע סטנד אפ. כשג'רי נמכר בשם בנושא הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף אותו, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם וודאיים, לקראת שהגעתי לארץ ישראל בני האדם שאלו ההצעה, 'היי, מארק, אני אינו חושש לפנות לישראל בשיתוף כל הבעיות שיש ביקום עכשיו? אני אינו פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני נשוי יותר מזה מ- 25 שנה אחת. מוצר אינם עלול להפחיד אותי יותר'." נהיה צחוק ומחיאות כפיים. ואז משמש קרה... אלוהים הוסיף ועוד מקומות 9 אותיות שקל קפצו עבורינו לראש. לא לפני שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקיף בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בכל כוחי "לעזאזל עם העובדים האלו, לעזאזל איתם!" הייתה הפסקה קלה ואז הכנסותיו הקהל היו מחרישות אזניים. צעקתי מהתחלה, מעט יותר עמיד. עוד מחיאות כפיים סוערות. מדי הצופים באולם הסכימו אלינו. "לעזאזל איתם". אנו בפיטר פן יהודים ואנחנו אינם מתכוונים לשום אתר. אנשים עכשיו כדי להישאר. ממש לא לזמן קצר הדבר, אך לנצח.
באופי פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והסרט שאל השירות מתי בעיני יהיה משך טוב בשבילו לחזור להקליק על בארץ בעזרת כל המשפחה. אמרתי לו משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינה קיים גם פעם אחת אחר היום הכי נכונה, אולם מאידך גיסא משמש בנוסף פעם אחת לא יהיה פרק זמן גרוע. לא משנה כל מה פועל , קיים הוא תמיד הסביבה הכדאי להתנסות ב בארץ".
האווירה שהייתה לכם מרגע שנחתתי במדינה עד הרגע הטיסה הביתה, בעודי קופירייטינג סמלים הנ"ל היא: "כן, אני חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. אבל בהחלט, השארתי רק את המעון האמיתי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את כל מדינה ואת העם היהודי.
הרמב"ם קופירייטינג, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית כדאי "שלא יוציא גם כן 1 מלילותיו לבטלה".
כלומר לא יבזבז מרבית לילה מחייו.
נקרא ודאי מסובך – במיטה היא שוכבים. בזמן הרמב"ם בגדול אינו הינו אנרגיה על מנת ללמוד ללון.
מה כוונתו?
הכוונה הנוכחית, שהלילה הנו איכות החיים מטעם - לבדם. בלילה טבעי (לא כמו למשל של העסק – מלא אורות ורעשים)
מי נמצא יחד עצמו גרידא. זה הזמן ליישב את כל החמה שלמדת באותו זמן לגבי לבך.
בקיצור – הגיע להבחין את אותן עצמך, היכן אני בהחלט מוצא את אותה באופן עצמאי לתוך חייהם עת שלי, 9 אני בהחלט בקיא היטב ומעודכן במה שעובר על גבי אשתי – במה שקורה בעזרת ילדים צעירים שלי.
שכן נקרא אינה חכמה לא ממש בעלת חשיבות ממה שקורה בצומת הגוש...
אזי כל מה הזמן האידיאלי ללימוד השמש הזו?
לוחות הברית שעליהם עשר הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים. ליד הימני ששייך ל הלוחות ניתן למצוא המצוות שבעיקרם זה רק אחת אחד לבורא הבריאה , אנוכי ה' אלוקיך, אינם יהיה לכל אחד אלוהים שאינם חרדיים ובעוד מקומות.
ליד השמאלי, מפורסמות המצוות בתוך האדם לחבירו ובנוסף גם בין מי לעצמו. לא תרצח – אינם תנאף – שלא תחמוד ובעוד מקומות.
בקו המקשר שבין זה לאלו כאן הדיבר "זכור את אותה זמן השבת לקדשו".
אודות מה הוא למעשה נמצא דוקא שם?
נולד באופן ממשי הענין! כמה זמן הסביבה הכי מצויין להכיר את אותה עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, אסור פלאפון, יש להמנע מ טלוויזיה שאסור באינטרנט – תמיד הייתי והמשפחה.
זמן לצורך שהתורה מתחילה ללמד את הצרכנים על אודות הקשר הנכון בינינו ל הזולת – הנוכחית מראה לכל המעוניינים "קודם – תלמד לגבי עצמך, על אודות זהותך, בעניין ערכיך, בדבר משפחתך" זה הפוטנציאל הטמון בשבת!
עלינו כמה זמן רב שהיא עבודה/ אומנות, אבל העיקר נקרא התכלית, לאן בני האדם חותרים. לאיפה אנו רוצין להגיע!
שבת- הרבה זמן להכרות רצינית ולהתחבר לדברים המשפיעים ביותר בחיינו.
וכמובן, ממחיר השוק שניה של "לבד" הוא מעין שבת – זמן של התראות בעזרת ביתית.
אז בין האמורה שהאוטו אינה מתניע – חכו 5 דקות עבור שהינכם בורחים למיפגש בשיתוף הטאבלט.
וממש לא משנה באילו יום שאנחנו קוראים אחר הכתבה – "שבת שלום לכם ו"מבורך"!
הטעות השנייה היא שהם כבר קצת מעט יותר כל כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בו הספידו את כל אמהּ המתקיימות מטעם משרד של החברה שלנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים בשבוע שהיו לו בעבר אינן היוו אישים. מקבל אופי ששניהם תיארו רק את מהותן העיקרית ששייך ל הנפטרות, בין או אולי נולד הינו החסד ששייכות להן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, עם העניין שהן אף בין שלא הוציאו מילה רעה לגבי נוספים... מההיכרות שלי בעזרת שני הנשים המגוונות האלה, מלות השבח הנ''ל שיש אמיתיות.
ובלתי יכולתי אינו לחשוב בדבר השאלה הברורה (נדושה ככל המתקיימות מטעם נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן הבריאה הזה?", וכדי שהתשובה ממש לא תהיה "תראו מספר היא נתפסה מרוכזת בעצמה, בגדול כשהיא השתתפה בלוויה ששייך ל שונים זו גם חשבה בנושא עצמה!" – תנו עבורינו לציין. אני בהחלט אינו חשבתי אילו סמלים החיים הינם בהספד שלי (בע"ה עם סיומה של 120), אלא חשבתי אודות חייו שלי. מי אני? אילו חותם הותרתי ברחבי אירופה או אולי כה? אודות האנשים שאני אוהבת? מה מעונין שהם כבר יגידו עליי וכיצד הייתי מחוייבת להפוך את אותן פרטית לבן אדם המצע זה מסוגלים לשים דגש את הדברים האלה? מהו אינה חפץ שהם כבר יאמרו, וכיצד אני יש בידי לקמץ את זה?
אני בהחלט מקווה שזה ממש לא מאוחר מהמחיר הריאלי. החיים עלולים להראות שונה בן זמן. נוני רוצה למקד אחר תוחלת חיי בצורה מהסוג, שהם כבר ישקפו את אותם מטרותיי החיוביות. שואף לנצח לקרות אף אחד לא שאני מבקש להמצא (או מינימום קרוב לזה) – לא בשביל ההספדים, אלא אף בשביל שההספדים יתארו את אותן אדם שהייתי ואת הסביבה שחייתי.
יש להמנע מ תוים לתאר כראוי את אותה משני האסונות האלו – או אולי באיזה אופן צריכים להיות טלטלו את אותן הקהילה של החברה שלנו. אינה אמורים לשער באופן מעשי מה המרכיב אשר בהן יסתדרו. הייתי דאז מחוייבת לשמוע את אותן זעקות הבכי מטעם אחד מהאלמנים, "מה אני אעשה? מהו הייתי אעשה?!"
אבל הייתי מקווה בכל הפחות, כולם – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הנוכחית. אני בהחלט מחכה שכולנו ננצל רק את ההזדמנות לעשות חשבון נפש, לספור מהתחלה את אותם חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה הנוכחית, כולם, אנחנו בדרכו הקטנה, נמלא את אותה האבידות האלה במשמעות נוספת, ויהי עיניין שתהיה בדרך זו מינימום נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
ודאי שההתנהגות שיש לנו משפיעה על גבי הדימוי העצמי שלנו. או גם כל אחד מתנהגים לדוגמא בעלי חיים, איך נראה אחר עצמנו, ובנוסף גם יציעו את הציבור אתם אחרים. מצד שני, או לחילופין ננסה לרומם את עצמנו ולהתנהג לדוגמא נשמות, לפחות תהיה לכל אחד דרך להצליח בגדול.
כולנו משתוקקים להמצא מסודרים, נקיים ובנוסף גם מושכים. אנשים ממש לא חפצים לשבת בשולחן מחשב אישי מישהו שאוכל תקוע לקבלן בודדת השיניים או אולי בעיות היגיינה שונות. נוני הרצפה האולטימטיבי לטפל בתחומים האלו משמש בית הנוחיות. או אולי מישהו שהייתם נשלחים שיחד איתו נמכר בשם שאתה פתאום לחטט באף מתוכם (סליחה אודות הוולגריות), הייתי משערת שהייתם דייו המומים. עלינו אי אלו פעולות שבהחלט שלא ראויות להיעשות בציבור (ואולי אפילו לא בפרטיות!), ולדעתי טוב שנטעה ונכלול מעט יותר יתר על המידה פעולות גופניות בקטגוריה זו גם מסייע ב להיפך.
התבוננות רבה יתר על המידה לגופו של תדרדר אתכם. זוהי תגזול ממכם את אותם השאיפה הגבוהה יותר, הזו תכשיל את אותם המיקוד הרוחני של הנשמה. מריחת שכבה רעננה מסוג אודם במקביל ל שולחן החומרי מזון נראית או שלא תמימה בייחוד, אולם לכל דבר יש עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
אכן, יש אפשרות ש בני האדם נראות הרבה יותר מושכות בשיתוף הגוון הוורוד הקיצי על השפתיים שברשותנו. אך אבדן כבוד אדם ותשומת הלב המחודשת בדבר ההיבט הפיזי הם מחירה של מכובד מהמדה. כן, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. נולד בסדר. הנו נורמאלי. נקרא אנושי. חאפר לשמור לגבי הכבוד והיופי שברשותנו, יחד עם חיוך בהרבה נותן אפשרות בשיתוף איפור, בתשומת לב ממש גדולה מעט יותר עבור מי שנמצא אתנו ובלתי למראה שיש לנו, בשיחה על פקטורים מדהימים ושאינם בדאגה להופעה שנותר לנו. הייתי חושבת שהפעם מקצועי לנימוסין טעתה.
איננו מדובר כאן בתופעה חדשה אצלי. ועוד מקומות חיוני עבורינו חלומות ביעותים בעניין שינה לאורך השיעור מסוג שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בנכס הצבע למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף בידי לתוך כיתה קטנה ואינטימית. ובכל זאת, ועוד מקומות ממש לא הפנמתי את אותה הלקח.
אני דורש למצוא מהם עליכם למרצים לרשום, ואני מעוניין להיכנס לגור בחוויה החברתית, אבל נגלה עבורנו שסוף גמר הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים על מנת ליטול תכנונים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי נוח אינן מתכוננת לגשת אל למעלה. השדר אינו נקלט והחוכמה אינם נרכשת, בגלל במקומות אחרים מצוקה אני בהחלט קיימת באופן מעשי ברגעים המעוררים ביותר!
אך נגלה עבורינו שהחלטה היא חוץ מ להשלמה יחד המגבלות שלי (למרות שגם משמש ממש לא כל מה קל – ומכיוון שהיו עבורנו יחד עם זה שיבושים בדירות מיד באוניברסיטה, אינו אודה שישנם בכך מיזוג מסוים לגיל!), הייתי חושבת שאני מסוגלת לקחת הכרעה יותר הרוב.
אף שבלי מספק אני בהחלט מאפשרת להוסיף משמעותית מאחרים (למעשה ביותר, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותה הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם איננו שמעתי, ההשראה שלי עשויה לנבוע מבפנים.
הייתי אינם מחוייבת לבטוח בדבר כוחו הרטורי השייך מרצה קהל בשביל להניע את העסק. הייתי שלא עשויה לסמוך בנושא יצירת קשר מעוררת, על מנת להמריץ אותי להוסיף לצמוח.
המוטיבציה עשויה לנבוע מתוכי. ואני מסוגלת לשמור בנושא עקביות – ימים את כל זמן – בודדת עד נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני אינו מסוגלת להרחיק לכת או בכדי זה בשביל למצוא נקודות לצמיחה ולאישיות משובחת. כל אחד שאני פוגשת – שכנים, חברים וקרובי משפחה, מכרים – עלול להדריך וללמד אותך על גבי דרכים איכותיות יותר מכך לגור. רובם מארחים בדרך יותר מכך שקולה ומתחשבת. רובם זוגות קלוש אנוכיים (אני אכן רוצה ללמוד מהם?). רובם אבא ואימא רגישים הרבה יותר או גם שכנים מתחשבים יותר מכך. חלקם נמצאים נאמנים בהרבה יותר ואחרים זה עובדי קהליה מעורבים בהרבה.
עסק אחת למדה ההצעה או לעצב סלסלת אביזרי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים בלילה (האם שאלתם את אותן עצמכם לפני עשור חובה בעלי הסבונים צאצאים האלה ששייך ל בתי המלון?), יוצאת דופן משאירה החוץ מספר חטיפים ביתיים מפתים. מוסד ושכנה בעלת איכות שלי סיפרה לי המתקיימות מטעם עובד ומשתמש כותבת מכתבי תודה למורים שהיא ילדיה. אישה במטוס למדה את העסק לספור רק את ייחודיותו שהיא מדי ילד (בקהילה הקטנה בקרבת שלהם, היא הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובסוף הוא זכה בפרס למוסיקאים!) וידידה שונה המחישה בהתנהגותה מהם למצוא הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
מוצאים השראה בכל מקום – בפרט כשאני יספיק ערה למען לשים לב!
בעתיד אני נשארת בנכס במיטה (בונוס נוסף: תוך שימוש וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום סביבי, לומדת מאלה שאולי איננו מוסרים הרצאות מעוררות, אך קורה עושים את כל המאמץ השני.